קיבוץ גת עלה על הקרקע בשנת 1942, ובעשורים הראשונים רוב גידולי השדה היו תבואות "בעל" (ללא השקיה). בעשור הראשון התבואות נארזו בשקים שעמדו בחוץ, ונפגעו ממזיקים ומזג האוויר. בשנת 1952 הוקם מחסן תבואה שהכיל 100 טון, וכן מזרה לבירור התבואה. מהר מאוד התברר שהמקום אינו מספיק, והוחלט להקים אסם לאחסון בנפח שיוכל לקלוט את כל התבואה.

ההכנות לבניית האסם החלו כבר במחצית 1954, אבל בגלל מחסור במלט המיוחד שנדרש עבורו התעכבה היציקה עד 11.1954, ואז נעשתה ביציקה רצופה "סביב השעון" (מצורף צילום של המשך העבודות גם בלילה). עם סיומו הגיע לגובה של 21.5 מטר, גבוה משני ה"מגדלים" שקדמו לו – מגדל המים וסילו התחמיץ של הרפת. נפחו של האסם 500 טון והוא הכיל 13 תאים. בסביבות 3.1955 נרכשה מכונה ("אליבטור") להעלאת התבואה מהמזרע לאסם ב 6.1955 התחילו כבר לאחסן בו גרעינים למרות שעוד לא נשלמה בנייתו לחלוטין. (המידע מבוסס על מסמכים מהארכיון)

לגבי השאלה עד מתי פעל האסם נעזרתי בזיכרונו של נדב בנשלמה, שעבד בשנות השבעים והשמונים בגד"ש ואף ריכז את ענף תקופה מסוימת. לדבריו האסם שימש עד אמצע שנות ה 90, אם כי רק לתקופות אחסון קצרות, וזאת כל עוד הקיבוץ החזיק בקומביין וקצר את התבואה בעצמו. לקראת שנות האלפיים הפסיק הקיבוץ לבצע פעולות כמו קציר/קטיף/חריש עם כלים שלנו, ורוב העבודות עברו לקבלנים חיצוניים. אין בידי שנה מדויקת מתי נפסקה לחלוטין הפעילות באסם.

כתבה: יפעת מרטון