בשנתיים הראשונות היה בקיבוץ מגדל מים זמני - מיכל מתכת על עמודים. בנית המגדל הקבוע התחילה בסוף 1943 והסתיימה ב 1944. בשנותיו הראשונות רק הקומה הראשונה היתה בנויה ושתי הקומות העליונות "נסגרו" במהלך שנות החמישים. במלחמת העצמאות היתה בראש המגדל תצפית, ורוב השנים עמדו שם חנוכיית הקיבוץ, הסירנה ודגלי הלאום. והמעמד ("הדגל האדום"). החדרים עצמם שמשו למגוון צרכים חברתיים ומשקיים ובקומת הקרקע היה טלפון הציבורי היחיד עד שנות השמונים.