המאפיה פעלה מראשית הקיבוץ וסיפקה את צריכת הלחם ובמידה מועטה גם עוגות ועוגיות. בסוף שנות החמישים עבר הקיבוץ לקניית לחם ממאפיה בקרית גת, והמאפיה הפסיקה לתפקד כענף פעיל. למשך כמה שנים היתה החשמליה בחלק הדרומי של המבנה עד שעבר לאזור המשקי. המנה נהרס בשנת 1965 במקביל לסיום בניית מחסן הבגדים הסמוך.