רק עכשיו, אחרי שנתיים אני מגלה שאורנה איננה. נפגשנו בצבא בגדוד 50, שתי קיבוצניקיות ומיד התיידדנו. אחר כך הגיע הטיול הגדול לדרום אמריקה, ונפגשנו שם באקוודור, ואחרי הטיול ואחרי נישואיי ניתק הקשר לסירוגין והתחבר לסירוגין. היא וחייה בעיר הגדולה ואני עם משפחתי במרחביה. כמה כואב לי עכשיו לגלות שהנפש הרגישה הזאת, טובת הלב, המיוסרת, הבחורה בעלת הטעם הרב המחשבה הממוקדת והיכולת לראות מעבר למסך העננים של הלב, אורנה המקסימה איננה עוד. מקוה שלא סבלה . נוחי בשלום חברה אהובה. תמיד תיהי בלובי.